אתם שקועים בחובות עד צוואר: לבנק, לחברת החשמל, לחברת האשראי… עסוקים כל היום בניסיון לגייס כספים כדי 'לסתום את החורים' ולהמשיך להתגלגל. מעבר להתנהלות הזו שכמובן לא פותרת את הבעיה מהשורש ומנסה לטפל רק בהשלכות המיידיות, חשוב לי לצייד אתכם במספר כללים, שאמנם לא יפתרו את מקור הבעיה, אבל לפחות יאפשרו לכם להישאר עם הראש מעל המים.
כמושכל ראשון עליכם להבין שהנושים: הבנק, חברת האשראי, הרשויות, ברגע שהם מזהים איחור או קושי בתשלום השוטף, הם מיד מפעילים לחצים כבדים כדי לגרום לחייב לשלם להם וכמה שיותר מהר. זאת משום שהם יודעים היטב, שזה רק עניין של זמן עד שלא יישאר לכם מה להחזיר ולכן הם מפעילים את הנשק האימתני ביותר שלהם ומצמידים לכם אקדח לרכה.
לדוגמה: נניח שהצלחתם לגייס מקרובי משפחה 3,000 שקל כעזרה מידית וממש באותו בוקר קבלתם טלפון בהול ומאיים מנציגה של חברת האשראי, שאין כיסוי לחוב שלכם ושאם לא תסדירו אותו תוך 24 שעות, היא תפעיל נגדכם הוצאה לפועל.
בהנחה שאתם אנשים רגילים מן היישוב שנקלעו לחובות, יש להניח שהאיום הזה מהלך עליכם אימים ואתם עשויים לקחת את הכסף שקבלתם מקרובי המשפחה ודבר ראשון 'לסתום את הבור' של חברת האשראי.
וזו רבותיי תהיה טעות. אמנם, בסופו של דבר צריך להחזיר את החובות לכולם, אבל, היות ומדובר בתקופה ארוכה ולא פשוטה שעומדת בפניכם, אתם מוכרחים קודם כל לדאוג, שיישאר בידכם כסף זמין ונזיל לצרכים הבסיסיים והחיוניים ביותר.
וכשאני אומר 'חיוניים' אני מתכוון אמנם למזון וחשמל, אבל שימו לב – לא פחות מכך, גם לשכר עבור יעוץ משפטי. כי אם יש מישהו שיכל לעשות לכם את ההבדל, בין חיים של גיהינום כלכלי בלתי פוסק, לבין מציאת פתרונות יצירתיים, קבלת הפטר או שיקום כלכלי, זהו אך ורק איש מקצוע, שחי ונושם את התחום.
ולכן, כמושכל שני עשו לעצמכם חוק בל יעבור והוא: לא מקבלים החלטות תחת לחץ ולא משנה עד כמה האיום עליכם עוצמתי. במקום לאבד את העשתונות מרימים טלפון, מתייעצים עם עו"ד מוסמך שאתם סומכים עליו ורק אז מקבלים החלטה כיצד לפעול.
